פסק-דין בתיק ת"א 176135-09

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"].

במהלך הדיון היום נדחתה בהסכמה התביעה נגד נתבעת 2.

המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. התובע יליד 8.9.88, חשמלאי רכב בהכשרתו, התגייס עם פרופיל 97 לשירות סדיר בצה"ל. הוא שירת כמאבטח מתקנים בחיל הים בחיפה. עקב האינטנסיביות בשמירות נקצב שירותו של מאבטח לשנתיים בלבד [להלן - " שירות מקוצר"]. במקביל ועל פי היתר צה"ל, עבד כפועל אצל הנתבעת 2, חברה לשיווק תוצרת חקלאית [להלן - " ביכורי השדה" ו - " עבודה אזרחית"].

2. ביום 12.2.08 ובמסגרת עבודתו אצל ביכורי השדה, נפגע התובע בתאונת דרכים [להלן - "התאונה"]. התאונה אירעה עת פגעה בו מלגזה נהוגה על ידי נתבע 1. התובע פונה למיון אורטופדי בבית חולים אסף הרופא, שם אובחנו רגישות, נפיחות ושברים בכף רגלו השמאלית. הוא טופל שמרנית, גובס ושוחרר להמשך טיפול ומעקב אורטופדי כשהוא נעזר בקביים.

3. ביום 24.2.08 אושפז התובע במתקן אשפוז צבאי בחר"פ בצריפין ושהה שם משך 78 ימים עד כולל 12.5.08 [להלן - " אשפוז"]. בתום האשפוז קבעה וועדה רפואית - צבאית כי הוא אינו כשיר לשירות צבאי למשך חצי שנה והורידה את הפרופיל שלו, באופן זמני ל - 24. התובע שוחרר אם כך משירות סדיר עד ליום 11.11.08. משמעות הדבר, כי תקופת השירות המקוצר +נותרה בעינה אלא שהשלמתה, נדחתה בחצי שנה.

4. המל"ל הכיר בתאונה כ"תאונה בעבודה", קבע לתובע תקופת אי כושר מלא למשך 3 חודשים [עד 11.5.08], נכות זמנית מלאה כולל הכרה כ"נכה נזקק" עד 31.8.08, נכות זמנית בשיעור של 20% עד 30.9.08 ונכות זמנית בשיעור של 10% עד 31.3.09. בהתאם שילם לו דמי פגיעה ותגמולי נכות זמנית.

5. וועדה רפואית ליד המל"ל העמידה את נכותו הצמיתה של התובע, החל מיום 1.4.09, על 10% לפי סעיף 49 [4] לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז - 1956[להלן - " התקנות"]. זוהי דרגת הנכות המחייבת על פי דין, כמשמעה בחוק הפיצויים.

המל"ל שילם לתובע מענק נכות צמיתה.

6. ביולי 2008, בעת שהיה עדיין נתון לנכות זמנית בשיעור של 20%, החל התובע לעבוד בעבודה אזרחית, תחילה ברהיטי צרעה  ולאחר מכן כקופאי בחנות נוחות בתחנת דלק - YELLOW. בנובמבר ובדצמבר 2008 עבד כשכיר דרך חברת אורטל לשירותי כוח אדם. לאחר מכן חדל מעבודה אזרחית ושב לעבוד ביולי 2009. ב - 11.11.09 , חצי שנה לאחר תום תקופת השירות המקוצר המקורי, שוחרר התובע מצה"ל עקב "תום שירות חובה". כעולה מתעודת השחרור, הופטר התובע  משירות מילואים.

7. בינואר ופברואר 2010 עבד התובע בטיפול בסחורה בחברת חוגלה קימברלי  שיווק. לאחר מכן עבר לעבוד כחשמלאי רכב במשרה מלאה במוסך ראשון בע"מ. שכרו האחרון לפי תלוש פברואר 2012 - 6,600 ש"ח [לאחר ניכוי מס הכנסה כמתחייב מחוק הפיצויים]. במקביל מכשיר עצמו התובע למקצוע של הנדסאי מכונות ולומד במכללה. התובע יסיים את ההכשרה בתום שנת הלימודים הנוכחית.

המחלוקות

8. שיעור נכותו התפקודית של התובע לרבות השלכתה על הפסדי השתכרות בעתיד:

לטענת התובע מגיעה נכותו זו ל -  15%.

לטענת הנתבעת לא נותרה לתובע נכות תפקודית.

9. הפסדי השתכרות לעבר:

לטענת התובע מנעה ממנו התאונה לעבוד במהלך תקופת השירות הצבאי בעבודה אזרחית, כפי שעבד עובר לתאונה. בנוסף, מנעה ממנו שחרור במועד המקורי, עם תום השירות המקוצר והוא נאלץ לשוב ולשרת חצי שנה נוספת, מה שהגביל את יכולתו להרחיב את היקף עבודתו ולעבוד בשכר מלא, לפי שכר ממוצע במשק.

לטענת הנתבעת לא נגרמו לתובע הפסדים כלשהם. הוא שב כבר במהלך תקופת נכות זמנית לעבודה אזרחית חלקית, מסר לוועדה במל"ל כי מה שמונע ממנו לעבוד הוא היעדר  היתר מצה"ל וממילא, לא נמנע ממנו להשתכר אותה רמת שכר כפי שהשתכר עובר לתאונה.